אף מים – חובה או רשות?
אין ספק כי "אף מים", המכונה גם: "שן מדלף", נדרש לביצוע בבליטות בנויות ובהגבהות מעל הגג או מעל משטחי מרפסות, כדי שמי הניקוז לא יזחלו על הקיר ויגרמו בכך להכתמת הקיר ולליקויי ניקוז.
השאלה היא – האם אף המים הוא גם מחויב על פי הדין.
בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, התוספת השנייה, תקנה 5.36 המתייחסת לנדבך ראש, רשום:
א. קיר הנמשך ועולה מעל פני גג יכוסה בנדבך ראש שמשטחו העליון יהיה משופע כלפי הגג.
ב. נדבך ראש יהיה עשוי מחומר מגן אשר ימנע חדירת מים ורטיבות לקיר.
אין התייחסות לצורת הגימור הגיאומטרית - למעט השיפוע, וממילא לא למדים מהתקנות הנ"ל כי נדרש אף מים.
בתקן ישראלי 1752.1 החל על איטום גגות, נקבע בסעיף 1.1 כי התקן חל גם על איטום מרפסות.
בסעיף 1.3.12 בתקן 1752.1 נאמר כדלקמן:
אף מים - אמצעי הנבנה לאורך ההגבהה, המיועד למנוע זרימת מים אל הקצה העליון של איטום ההגבהה (ראו הציורים בסעיף 3.2.1).
בסעיף 3.2.1.1 נאמר:
בכל הגבהה יתוכנן אף מים.
בהמשך- מופיעים בתקן פרטי תכנון בשרטוטים ובמלל.
המומחים, כמו גם בתי המשפט השונים, לא הפנימו דרישה מובנת זו, ולא אחת דוחים את הפיצוי המגיע לתובעים בגלל היעדר אף מים במקומות שבהם הפתרון חייב לכלול אף מים לפי התקן. להלן דוגמא אחת מני רבות – פסק דינו של השופט אהרון שדה בת"א 14760-05-13 איציק איטח נ' א. ב. רימונים בע"מ, בית משפט השלום בחיפה, פורסם ב"פדאור".
ציטוט רלוונטי מפסק הדין:
סעיף 14 עוסק בהיעדרו של נדבך ראש במעקה הבנוי במרפסת הכולל בליטה לכיוון החלק הפנימי של המרפסת מה שגרם להכתמת הקיר. המומחה בן עזרא טוען כי בניגוד לתקן, הותקן נדבך ראש עם בליטה הפונה לחלק החיצוני של הקיר. המומחה נאמן פירט יותר והפנה לכך כי תפקידו של אף המים הוא למנוע זרימת מים אל הקצה העליון של שכבת האיטום (ומשם בינה לבין הקיר) ברם במקרה דנן מדובר במרפסת מרוצפת כולל שיפולים כאשר האיטום מצוי מתחת לריצוף ולכן אין זרימת מים לקצה עליון של שכבת האיטום ואין צורך באותו אף מים בחלק הפנימי ולמעשה הוא טוען שאין שום דרישה בתקן שלא בוצעה במקרה דנן. אני מעדיף את קביעתו של המומחה נאמן הן משום פירוט ההסבר העולה בקנה אחד עם לשון התקן, הן משום שבחקירתו הנגדית לא יכול היה המומחה בן עזרא להצביע על מספר הסעיף הרלבנטי בתקן והן משום שאותו נדבך או אף מים איננו מיועד, ולפחות לא כאמצעי מרכזי, למניעת הכתמת הקיר ולא זה הרציונל להתקנתו. בשים לב לכך שהתובע הציב אדניות המנקזות מטיבן מים מלוכלכים המעורבים בבוץ על פני המעקה ובשים לב לכך שמדובר בטענה חדשה שנולדה כמעט 6 שנים לאחר מסירת הדירה ובשים לב גם לכך שלא דובר בהכתמה יוצאת דופן בעוצמתה, אינני פוסק דבר בסעיף זה.
עינינו הרואות, היה ברור כי אין אף מים במיקום שהיה חייב להיות לפי התקן כמצוטט לעיל, אך לאור זאת שלא הופיעה רטיבות – ("לא מדובר בהכתמה יוצאת דופן בעוצמתה") – התובע לא קיבל פיצוי בגין אי התאמה זו. הטענה כי בן עזרא לא ציין בחוות דעתו את הסעיף שבתקן אינה ראויה, כי מדובר בחקיקת משנה, אשר חזקה על בית המשפט שהוא בקיא בה.
כנגד גישה זו של בית המפשט, ראה ע"א 86/86 אחד העם שפירא בע"מ נ' לשם אריה ורבקה, בית המשפט המחוזי בחיפה, פס"מ תשמ"ח (1) מעמוד 3 ואילך, סעיף 8 ב'. בפסק דין זה נקבע כי גם כשאין רטיבות – קיימת דרישה להתקנה מונעת, שכן, לא תמיד אפשר להסתמך רק על מבחן התוצאה, ואין מקום להציב את מבחן התוצאה כקריטריון יחיד לדרישות הביצוע.
