מדידה של שטח חלון לפי התקנות

איך צריך למדוד את שטח החלון, לצורך קיום תנאי האוורור של החדר כנדרש בתקנות?

בבדיקה אם שטח החלון תואם את הקבוע בתקנות, אין לקחת בחשבון את שטח קבועות הבניה.

הצגת התקנות הרלוונטיות

חלק ב' לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 עוסק בגודלם, איוורם ותאורתם של חלקי בניין. סימן ג' עוסק בחלונות. תקנה 2.21 בסימן זה קובעת לגבי גודל חלונות בדירה:

לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר מגורים מ-8% משטח רצפת החדר.

כדי לפרש את תקנה 2.21 יש לפנות להגדרות המילים בהן נעשה שימוש.

"חלון" מוגדר בסימן א' לחלק ב', בתקנה 2.01 כך: "פתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד, או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה;"

"שטח חלון" מוגדר בתקנה 2.01: "שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות;"

"שטח" מוגדר בתקנה 2.01 כך: "שטח רצפתו של חלק בנין הנמדד בין קירותיו;"

לפי זאת, שטח החלון צריך להיות 8% משטח רצפת החדר. מהו שטח רצפת החדר? על פי הגדרת "שטח", זהו שטח שאינו כולל בתוכו את שטח הקירות, אלא רק את שטח הרצפה הגלויה בחדר, שאין עליה כל קבועה בנויה.

משמעות אי הכללת שטח הקירות בשטח החדר לפי התקנות

בצו מכר דירות (טופס של מפרט), תשל"ד-1974, כפי שתוקן ביום 24.2.08, ק"ת 6649, נקבע בסע' 5 למפרט, כי שטח הדירה הוא השטח הכלוא בתוך המצולע הנוצר על ידי הקווים העוברים על פניהם החיצוניים של קירות החוץ בדירה. על פי זאת שטח החדר הכתוב במפרט המכר כולל את שטח הקירות החיצוניים במלואם.

מכאן ששטח חדר הוא מונח שיכול להכיל שתי הגדרות שונות: האחת, שטח שאינו כולל את שטח הקירות, והשניה, שטח הכולל את שטח הקירות.

שטח החלון מחושב בשיעור מסוים משטח החדר. שטח החדר הנלקח בחשבון אינו כולל קירות. קביעה זו מתיישבת עם הגדרת חלון, כפתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים, מכיוון שאין צורך להאיר ולאוורר שטח המכוסה על ידי קירות החדר. יש צורך להאיר ולאוורר רק את שטח החדר בו יכולים להימצא אנשים הזקוקים לאור ולאוויר.

כפי שבשטח החדר לא נכללים הקירות, כך גם בשטח החלון אין לכלול את קבועות הבניה.

אור ואוויר אינם יכולים להיכנס לחדר דרך קבועות הבניה.

קבועות הבניה הן כל דבר המקובע למקומו. הן כוללות את מסגרת החלון ואף חלון שאינו ניתן להזזה.

מהן מידות בניה חיצוניות מינימליות?

נותרה השאלה, מה הכוונה בהגדרת שטח חלון: "שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות;"? ראשית, שטח החלון הוא שטח הפתח שבו מותקן החלון. מדובר בפתח. פתח זהו מקום פתוח שאינו חסום. מטעם זה יש למדוד את השטח דרכו יכול אוויר לחדור לחדר, ולא את השטח של קבועות החלון.

מדוע נעשה שימוש בביטוי הקשה לפירוש: "לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות"? לדעתי, מתקין התקנות הנחה את האדריכל המתכנן את החלון, שיקבע את שטח החלון הנדרש, על ידי מדידת אורך הקצה החיצוני, הסמוך לפתח החלון, של קבועות הבניה. באופן זה מידות הבניה (אורך ורוחב) תהיינה מינימליות.

אילו היו כתובות בהגדרת "שטח חלון" המילים "מידות הבניה הפנימיות המקסימליות", היה המתכנן קובע את שטח החלון הנדרש במדידת אורך הקצה הפנימי, הרחוק מפתח החלון, של קבועות הבניה. באופן זה מידות הבניה (אורך ורוחב) היו מקסימליות.

להלן שרטוט להמחשה: באפור מסומנת מסגרת החלון. בלבן מסומן פתח החלון.

המרחק בין הנקודות D ו- C הוא מידות הבניה החיצוניות המינימליות, הסמוכות לפתח החלון.

המרחק בין הנקודות A ו- B הוא מידות הבניה הפנימיות המקסימליות, הסמוכות לקיר הבניין.

רואים שהמרחק בין A ל- B גדול מהמרחק בין D ל- C ולכן המרחק הראשון הוא מקסימלי והמרחק השני הוא מינימלי.

דווקא המקטע בין D ל- C הוא מידת בניה חיצונית, היות והוא סמוך לאוויר החוץ הפתוח, ואילו המקטע בין A ל- B הוא מידת בניה פנימית, היות והוא גובל בקיר הסגור.

המתכנן מוסר לקבלן את מידותיו של פתח החלון, כפי שהוא, בטרם נוספים לו קבועות הבניה. המתכנן אינו מוסר לקבלן את מידות החלון כך שיתאמו לשטח פתח החלון הקבוע בתקנה, אלא מוסיף להן את מידותיהן של קבועות הבניה. הקבלן צריך לדעת רק את גודל הפתח שיש לפתוח לצורך החלון. לאחר מכן הוא מוסיף לו את קבועות הבניה.

כאשר באים למדוד את שטחו של החלון כל שיש לפנינו הוא חלון בנוי עם קבועות בניה. בדרך כלל אין בידי המודד תכניות שהכין האדריכל, בלעדיהן, אין אפשרות לדעת מהו רוחב פתח החלון שפתח הקבלן, שכן רוחב זה מכוסה בקבועות בניה. המונח "מידות בניה" רלוונטי לתכנית שהכין האדריכל המתכנן את החלון, ואינו רלוונטי למי שבא לבדוק את החלון המוגמר.

מי שבא לבדוק את שטח החלון יכול לבדוק את שטח פתח החלון, כי זה השטח שעיניו רואות, ואין באפשרותו לדעת מהן מידות הבניה ללא תכניות הבניה.

התאמת הגדרת שטח חלון לקביעות אחרות בתקנות

הגדרת "שטח חלון", כשטח שאינו כולל קבועות בניה, מתיישבת עם הגדרת "חלון", לפיה החלון הוא פתח שדרכו עוברים אור ואוויר.

הגדרה זו מתיישבת גם עם תקנה אחרות בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970.

כך, במדידת רוחב מדרגות, נקבע בתקנה 3.2.2.3, בתקנה (1): אם תחומות המדרגות בין שני קירות ומשני צדיהן מותקנים מסעדים, יימדד הרוחב בין מישורי הציפוי של הקירות. בתקנה (2) נקבע כי אם ניצב קיר בצדן האחד של המדרגות ומעקה בצדן האחר, יימדד הרוחב בין מישור ציפוי הקיר שבו המסעד שאינו בולט יותר מ- 9 ס"מ ובין ציר בית האחיזה של המעקה.

כלומר, כשמודדים את רוחב המדרגות לא לוקחים בחשבון את רוחב ציפוי הקירות.

כך גם במדידת רוחב בין קירות של חלק בניין נקבע בתקנה 2.04(ב): "מדידת הרוחב תבוצע בגובה של 1.20 מטר מעל הרצפה ובין הציפויים." כך למשל, רוחב מינימלי בין קירות בית שימוש הוא 0.80 מטר, ונקבע במפורש כי "המדידה בין הציפויים שעל הקירות".

כלומר אין לוקחים בחשבון במדידת הרוחב שבין הקירות את רוחב ציפוי הקירות.

כך גם במדידת גובה מינימלי של חלקי בניין שנקבע בתקנה 2.03. כך למשל, גובה מינימלי של חדר הנועד למטרה עיקרית הוא 2.5 מטר. המונח "גובה" מוגדר בתקנה 2.01 כך: "המרחק האנכי בין המפלס העליון של רצפה לבין המפלס התחתון של תקרה או תקרת משנה באותו חלל;"

כלומר אין לוקחים בחשבון במדידת הגובה את ציפוי התקרה ואת גובה הריצוף. אם יש תקרת גבס, הגובה שמעליה אינו נכלל בגובה המחושב.

לסיכום

שטח החלון הוא שטח הפתח שדרכו חודר אור ואוויר ואינו כולל קבועות בניה, ממש כפי ששטח החדר אינו כולל קירות.

השימוש במונח המוקשה "מידות בניה חיצוניות מינימליות" נועד להבהיר לאדריכל המתכנן שעליו לחשב את שטח החלון הפתוח על פי התקנות, ולהוסיף לו את שטח קבועות הבניה. האדריכל מוסר לקבלן הבונה את שטח פתח הבניה, ולא את שטח החלון דרכו חודר אור ואוויר. כשבא מודד למדוד את שטח החלון, אין בידי המודד התכנית האדריכלית והוא אינו יודע מה פתח הבניה המקורי. הוא יכול למדוד רק את שטח הפתח דרכו חודרים אוור ואור.

כפי שבמדידת רוחב בין קירות, רוחב מדרגות וגובה חדר, אין לוקחים בחשבון את החומר המודבק לקירות והתקרה ואת גובה הריצוף, כך גם במדידת שטח חלון אין לקחת בחשבון את שטח קבועות הבניה.